[ssba]

פורסם בתאריך קטגוריות הורים וילדים
הורים וילדים

אין לך דם מיותר, בעיקר לא אחרי לידה

מאת: רותי קדוש, הורים וילדים
25.3.2015

4 אחוזים מהיולדות סובלות מאיבוד דם גבוה במהלך הלידה. מה עושים אם חלילה זה יקרה לך?

התינוק הגיח לאוויר העולם והוא בריא ושלם. איזו הקלה. הלידה הסתיימה? כמעט, אחרי השלב השלישי מתבצעת יציאת השליה.


 הכתבה פורסמה במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאןלעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.


תהליך התנתקות השליה מדופן הרחם ויציאתה מלווה, באופן טבעי, בדימום. לעתים קורה שהדימום מוגבר ואז היולדת סובלת מדמם לאחר לידה (PPH – Post-Partum Hemorrhage). דימום בכמות גדולה מ-500 סמ"ק לאחר לידה וגינאלית, או דימום מעל 1,000 סמ"ק לאחר ניתוח קיסרי, ייחשבו למצב חירום רפואי. "דמם לאחר הלידה הוא הגורם העיקרי לתחלואה ותמותה של נשים לאחר לידה", אומר פרופ' אייל שיינר, סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה ומנהל מחלקת יולדות ד'.

מהם הגורמים לדמם ומהן הסכנות?
"שכיחות הדמם לאחר לידה – 4 אחוזים מהנשים בלידה וגינאלית ועד 6 אחוזים מהנשים לאחר ניתוח קיסרי. הדמם מתרחש לרוב בשל אי התכווצות מספקת של הרחם מיד לאחר הלידה.

"סיבות נוספות לדמם מוגבר: שארית שליה וקרומים בחלל הרחם; שליה נעוצה; קרעים בתעלת הלידה; קרע ברחם, בצוואר הרחם או בנרתיק; פגיעה נרחבת בתפקוד מערכת הקרישה לאחר לידה; פגיעה בכלי דם במהלך ניתוח קיסרי; וחוסר עצירת דימומים מספק בעת הניתוח.

"הדמם החריג והמוגבר עלול לגרום להלם תת נפחי, היינו, אובדן נוזלים בגוף ובעקבותיו עלולה לחול ירידה בנפח הדם הגורר נזק רב-מערכתי – פגיעה בחמצון המוחי, סחרחורות, כאבי ראש, ירידה בלחץ הדם, כשל כלייתי, כשל נשימתי ופגיעה במערכת קרישת הדם".

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

האם קיימים גורמי סיכון לדמם שלאחר לידה?
"אי אפשר לחזות מראש מצב של דמם מוגבר לאחר לידה, אבל קיימים גורמי סיכון שעלולים לגרום לכך ובהם לידה ממושכת, התרחבות חריגה של הרחם בשל עובר גדול, מה שמקשה את התכווצותו, היריון מרובה עוברים או זיהום ברחם".

איך מטפלים?
"מאחר שכל לידה מלווה בדמם, יש חשיבות עילאית לאבחון מהיר בכפוף לסימנים לדמם חריג, כולל בדיקת דם מעבדתית לאישוש האבחנה. על הרופאים לאמוד את כמות הדם (500 סמ"ק בלידה וגינאלית ומעל 1,000 סמ"ק בניתוח קיסרי). במצב כזה, שני רופאים חייבים לטפל בו בזמן ביולדת בניסיון לייצב את מצבה על ידי מתן נוזלים ודם, וגם על ידי טיפול בתרופות מכווצות וטיפול מכני הכולל עיסוי לרחם דרך דופן הבטן. במצבים שבהם אי אפשר לשלוט בדימום החולה מועברת לחדר ניתוח לקשירת כלי דם, הזרקת חומרים עוצרי דימום ועוד. ברוב המקרים האירוע מסתיים בטוב עוד בחדר הלידה".

אזהרה: דמם חריג ומוגבר עלול לגרום לנזק רב מערכתי – פגיעה בחמצון המוחי, סחרחורות, כאבי ראש, ירידה בלחץ הדם, כשל כלייתי, כשל נשימתי ופגיעה במערכת קרישת הדם.

כתבות נוספות של הורים וילדים:
האם נמצאה הסיבה להפלות חוזרות?
עצירות אצל תינוקות: 5 דברים שכדאי לדעת
למה בישראל ממהרים לקיסרי במצג עכוז?
לא לקחת צ'אנס: מתי חום גבוה אצל תינוקות מחייב מיון?
ביג מיסטייק: טעויות בבדיקות גנטיות בארה"ב
האם עובר קטן בהכרח מעיד על בעיה?
מהו נגיף ה-CMV?

הורים וילדים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?