יו יו 2018 גדול
[ssba]
מיטל לויטה

7 דברים שמחכים למי שלא מחכה (בין ילד לילד)

אז שנתיים מהחתונה, בן זוגי ואני מצאנו את עצמינו עם שני תינוקות בהפרש זעום (שנה) אחת מהשני. בלב כבד נאלצתי להפנים שסיימתי עם הקונספט הקסום שנקרא 'שינה' והתיישבתי לכתוב לכן אמהות יקרות, מה מחכה למי שלא מחכה (בין ילד לילד). שורה תחתונה? שיהיה בהצלחה.

1. בלגאן
לפעמים יהיה לך נדמה שהילדים שלך קיבלו משימה סודית: אסור להם לאפשר לבית להיות מסודר. גם לא לרגע. אם יהיה טיפה נקי הם יפסלו. אני די בטוחה שאם יחפשו מספיק טוב בבית שלי, ימצאו את המטוס המלזי ההוא שנעלם. הדבר היחיד שמציל אותי בימים של אי סדר בלתי נסבל הוא המנשא, בו אני שמה את התינוק ופשוט מסדרת תוך כדי. איך עוד לא המציאו איי-רובוט שגם ממיין חלקי לגו לקופסאות המתאימות?

2. כביסות
חשבת שעל האוורסט קשה לטפס? נסי לצלוח את הררי הבגדים שעומדים זרוקים אצלך בבית. מהרגע בו הילד השני יוולד, תהפכו למעצמת טקסטיל עולמית. כמובן שלחמישים טון הבדים הללו תהיה תרומה נכבדת לבלגאן מהסעיף הקודם ואף אחד מדרי הבית לא ימצא את הבגד המקורי שהוא התכוון ללבוש. עכשיו לכי תסבירי לגננת למה הילדה הגיעה היום עם חולצת מיקי מאוס שקטנה עליה בשתי מידות, חותלות של מדריכת אירובי ושיריון מתחפושת צב נינג'ה.

ככה זה כשיש שניים (בהפרש של שנה)
ככה זה כשיש שניים (בהפרש של שנה)

3. הערות ברחוב
בתור אמא לשניים מתחת לגיל שנה וחצי, אנשים ברחוב מביטים בך במבטי הערצה מתובלים ברחמים, ומרגישים שהם פשוט מוכרחים להגיב. אחרת העולם יעצור מלכת. רק שמצד אחד תיראי להם סוג של מקגאייוור ומצד שני בחורה חסרת אחריות (ואמצעי מניעה). אם רק היו לי 5 אגורות על כל פעם שנזרקה לעברי ההערה: "פששש…כל הכבוד" כשאני צועדת ברחוב עם שניהם, כנראה שכבר הייתי עושה ילד שלישי למרות יוקר המחייה.

4. קשיי לוגיסטיקה
התעלומה הגופנית הגדולה ביותר אחרי האפדנציט היא העובדה שיש לנו רק שתי ידיים. במיוחד לאמהות. לרדת שתי קומות עם שני תינוקות על הידיים מצריך קאורדינציה של לוליין קרקס ושרירים של אלי האנה. זו משימה ל"הישרדות", לא פחות. מזל שהone-המנשא החדש של בייביורן מציל אותי.

5. חלוקת נטל עם בן הזוג
אם כשיש ילד אחד עוד איכשהו קיימת האופציה שתגניב איזה 10 דקות שקטות ביום, הילד השני בא ודורס אותה כליל. שני ילדים אומר בפועל שכל הורה מקבל ילד. יש מספיק לכולם. גם פה המנשא בא לעזרי: בעלי או אני מושיבים את אחד הזאטוטים במנשא וכך למעשה שנינו פנויים לחלוטין לרוץ בהיסטריה סביב המגלשה בגינת השעשועים ולנסות לתפוס את הילדה כשהיא מתגלשת הפוך (קטע חדש שלה שאין צורך להרחיב עליו). אנחנו יכולים לבלות כך אחר צהריים שלם ללא יסורי מצפון על הילד המכורבל בתוך המנשא כי בכל זאת הוא פותח על ידי אורטופדים מומחים והוא בעל אישור המכון הבינלאומי לבריאות מפרק הירך.

d4c01567-32b7-493f-998b-c319b1866b16
שותפות מלאה

6. חלוקת יחס שווה
בגדול, אין קנאה בין בתי הגדולה לאחיה התינוק. בקטן: היא דפקה לו היום את "דירה להשכיר" בראש. האתגר הכי משמעותי שיעמוד בפניכם בגידול שני ילדים הוא הנסיונות לחלק את תשומת הלב באופן משביע רצון לשניהם. עד שהם יבינו שאבא ואמא זה דבר בכלל לא מגניב שיש לטרוק לו את הדלת בפרצוף, הם ימשיכו להילחם על כל פיסת יחס מכם. המנשא לחלוטין מצליח לגרום לאתגר להיות פשוט יותר. אני יכולה ללכת עם אחד מהם כשהוא בתוכו ולהרים את השני באותו זמן.

7. אהבה אינסופית
הרגשות האלה שמרגישים לילד? הם פשוט מוכפלים כשיש שניים. עם כל הקושי שבגידול שני שובבים, באמת שקשה לתאר את נהרות האהבה ששוטפים את גופך בכל פעם שאתה מביט בפירות חלציך מחייכים. רב הזמן, כשלא בא לי לומר להם "לא לא, אל תכניסי את זה לפה, זה הבונזו של הכלבה" בא לי לנשק אותם עד אין סוף. אפילו כשהם ישנים במנשא, הם במרחק נשיקה.

מיטל
במרחק נשיקה

מיטל לויטה, נשואה ואמא של אריאל בת שנה וחצי ועומר בן ארבעה חודשים, עובדת בחברת ציוד רפואי והדרכות רפואה, בלוגרית וממקימות קבוצת הפייסבוק ״אמהות קרייריסטיות״


 

*הכתבה נכתבה בשיתוף בייביביורן ישראל. לפרטים נוספים על המנשאים ולרכישה לחצו כאן.

 

מיטל לויטה   תגיות: בייבי ביורן
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


באנר אחרי פוסט