"זה כבר כמה חודשים שאני ואהובי מנסים להיכנס להריון. אני בת 38 והוא בן 30, אנחנו עושים כל מה שצריך, את כל הבדיקות, חומצה פולית וכל הג'אז הזה. בעיקר אנחנו מקפידים להיות רגועים בעניין. בחודשים הראשונים עוד נלחצתי עם כל מחזור שקיבלתי, ועם הזמן שמעתי יותר ויותר סיפורים על נשים שלקח להן זמן ואני מקפידה טו טייק איט איזי.

אנחנו מדברים על זה הרבה, על איך זה יהיה להיות הורים, איך נתמודד עם ילד שצורח באמצע בית קפה, או עושה קטעים ולא רוצה לישון, איך נגדל אותם, מה נלמד אותם, אפילו בחרנו כבר שם לילדה הראשונה שלנו. זאת הולכת להיות ילדה, ככה החלטנו, ויקראו לה דרור.

אתמול בבוקר אהובי סיפר לי שחלם עליה.
"חלמתי על הילדה שלנו," הוא אמר, ואני מיד ביקשתי לשמוע ה-כ-ל.
"חלמתי שאני ודרור נמצאים בחנות עוגיות, ואני אומר לה – את יכולה לבחור לך משהו אחד. אני לא רוצה אחד, היא עונה לי, והסכמתי לה לבחור כמה, והיא רצה ממדף למדף, מתלהבת ונרגשת, ובחרה איזה עשר עוגיות, וככה יצאנו מהחנות עם ארגז מלא בעוגיות.

כשהגענו הביתה הנחתי את הארגז והלכתי לסדר את שאר הדברים שקנינו, וכשחזרתי מצאתי אותה יושבת ליד הארגז, וכל העוגיות נגוסות. היא לקחה ביס מזה וביס מזה וביס מזה, אחת אחת היא טעמה מכולן, והסתכלתי עליה וחשבתי כמה היא מגניבה, הילדה הזאת שלנו, שהיא יודעת מה היא רוצה, וחשוב לה לטעום מהכל."

הוא סיפר לי את זה ונמסתי בפנים. זה קורה באמת, אני לא מדמיינת. מצאתי את הגבר הכי מהמם בעולם, ואנחנו הולכים לעשות את הילדים הכי מגניבים בעולם. דרוריק, בואי קטנה, אנחנו מחכים לך. תבואי כשתהיי מוכנה, טוב? אנחנו ניתן לך לטעום מהכל.

אוהבים אותך כבר מעכשיו

אבא ואימא"