יו יו 2018 גדול
[ssba]
הורים וילדים

"אמא, התינוק יותר חמוד ממני"

גם לכם קרה שכשנולד תינוק חדש, הבכור מרגיש שהוא כבר לא בעניינים? ובכן, אצלנו זה לא קרה

"איזה יופי! כמה אתה עוזר לי, ממש אח גדול ונפלא!". אמרתי בחביבות יתרה לבני הבכור בשעה שאני משלחת אותו להביא לי את המוצץ של אחיו מהחדר.

אין ספק שנוכחותו החדשה של אחיו הנולד גורמת לו לאי נוחות קלה בלשון המעטה.

"אמא, תפסיקי להתחנף", הוא עונה לי ונותן בי מבט ארוך, מבט כזה שאומר "אני לא תינוק, כל הטריקים האלה של 'כיצד לגרום לבנך לא להרגיש מוזנח כשנולד לו אח' שאת קוראת במגזינים לא עובדים עליי".


 הטור פורסם במקור במגזין הורים וילדים. לקבלת גיליון היכרות של המגזין לחצו כאןלעמוד הפייסבוק של הורים וילדים לחצו כאן.


בדיוק בגלל זה הלכנו השבוע לסרט, רק הוא ואני, בשביל זמן איכות (בהמלצת הטריקים מהמגזין כמובן). שלוש שעות שעלו לי כמו חופשה זוגית קיצית במלון באילת. אני יודעת מה אתם חושבים, לא צריך להוציא כל כך הרבה כסף בשביל ליהנות עם הילדים, נכון? ובכן, האם ביליתם לאחרונה בקולנוע הקרוב לביתכם? החוויה הקולנועית היום עולה כמו יהלום קטן אבל לעתים גם שווה כל שקל, בייחוד כשאלה שלוש שעות של יחס אקסקלוסיבי לבני הבכור והמקופח.

ישבנו מחובקים בקולנוע וחלקנו פופקורן גדול מדי ושתייה ממותקת מדי והוא הרגיש שוב כמו המלך היחיד בממלכה לכמה שעות בודדות ואילו לי הייתה זו הפוגה קצרצרה מהלופ הבלתי נגמר של הבקבוקי-גיהוקי-חיתולי ואף הצלחתי לתפוס תנומה קלה במהלך הסרט וזה כשלעצמו כבר שווה כמה שקלים טובים.

כשהסרט הסתיים התיישבנו לאכול ודיברנו כמו בימים הטובים, כלומר, כמו לפני שבועיים, כשהוא היה בן יחיד. הגשתי לו בחגיגיות אלבום תמונות קטן ובו תמונות שלו כשהיה תינוק עם כל המשפחה.

"וואו, אמא, היית פעם ממש יפה", הוא אמר בהתלהבות. חבל רק ש"פעם" היה רק לפני ארבע שנים, אבל כנראה הזמן עשה את שלו וכרגע הלוק האמהי שלי פחות זוהר בעיניו ואני הייתי עייפה מדי בשביל להיעלב.

"תודה", עניתי והשתדלתי להצניע את הפיהוק שהתגנב לי בעקבות העייפות המצטברת. מאז נולד התינוק אני חווה שיאים חדשים של תשישות, ועם זאת גם מגלה יכולות סופר-אמהיות על עצמי. אחת מהן גיליתי לא מזמן והיא היכולת לאחוז בחיתולי בד ובצעצועים הזרוקים על הרצפה בעזרת אצבעות הרגליים שלי בלבד, וזה כישרון שאין לזלזל בו כלל וכלל! כך הצלחתי לפני ימים אחדים לסדר את כל הבית בעודי מחזיקה תינוק ומתקתקת ארוחת צהריים. בהחלט הישג מרשים. אז נכון ש"פעם" הייתי יפה יותר בעיני ילדי, אבל היום אני אמא שיכולה לעשות דברים מופלאים באצבעות הרגליים. הידד!

כשסיימנו את ארוחת הערב (כלומר, אני סיימתי לו ואכלתי, כמו תמיד, את כל השאריות) וצעדנו לעבר המכונית, אמר לי בני בקול מתפנק, "אני יודע מי הכי חמוד בבית".
"מי?", שאלתי.
"מי שהכי קטן. התינוק. הוא יותר חמוד ממני".
"מה פתאום", עניתי, "אתה הכי חמוד! אתה החמוד הראשון בבית".
הוא נתן בי שוב את המבט החודר והארוך שלו וענה לי תשובה בוגרת מדי לגילו: "אמא, את לא צריכה לשקר לי, אני כבר יודע שככה זה בחיים".
אין מה לומר, הילד הקטן שלי התבגר בן רגע. בדיוק באותו הרגע שנולד לו אח קטן.

כתבות נוספות של הורים וילדים:

לא מוצאת את רצפת האגן שלי
המדריך השלם להריון בזמן הקיץ
אומרים שהיו פה הריוניות שמחות לפני שנולדתי
כמה חם: כך תגנו על התינוק בקיץ
כל מה שרציתן לדעת על זירוז לידה
"אמא, התינוק יותר חמוד ממני"

הורים וילדים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


ameda 960/180