יו יו 2018 גדול
[ssba]

פורסם בתאריך קטגוריות מגזין
מגזין

גמילה מחיתולים: כך תעשו זאת בשלושה שלבים פשוטים

נפתח עם קצת טרמינולוגיה. למה המונח "גמילה מחיתולים" בעייתי? גמילה מיוחסת לפעולה של התמכרות שבה אין לנו שליטה, אנחנו חייבים אותה ומאוד קשה לנו לשנות או להפסיק אותה. למידה של הפעוט לעשות את צרכיו בשירותים היא לא גמילה מהחיתול, אלא תהליך למידה חדש שצריך להתבסס בצורה נכונה. אם נבצע את הלמידה החדשה באופן נכון אז נראה הליך פשוט, קליל וקצר.

בעבר הלא כל כך רחוק, לפני כ- 30 שנה, תינוקות היו מחותלים בבד ואז היו נפרדים מהחיתול סביב גיל שנה בערך. מאז כניסתם של החיתולים החד פעמיים, אנחנו רואים עלייה מתמדת בגיל ההיפרדות מהחיתול כאשר היום הוא עומד בממוצע של 2.5.

קצת רקע לפני שנבין איך מלמדים פעוט לעשות צרכים בשירותים/בסיר. כאשר תינוק עושה פיפי המוח משדר לשלפוחית להתרוקן והקולטנים שנמצאים על העור באזור המפשעה מאותתים למוח – בוצע, יצא פיפי, יש רטיבות.

מה קורה כאשר הפעוט מחותל מגיל לידה בחיתול סופג? הוא לא מודע לתחושת הרטיבות הזו. חלון הזמן של הגוף ללמוד להשתמש במערכת התקשורת הזו היא עד גיל שנה וחצי, אולם כאשר אנחנו דוחים את גיל ההיפרדות מהחיתול לגילאים מאוחרים (מכיוון שזה נתפס כתהליך קשה, מסורבל, מלוכלך ומעיק) אנחנו מפספסים את המנגנון הטבעי של הגוף שיכול להקל בתהליך הלמידה החדש. שימו לב שהתהליך לא תלוי בעונות השנה, אלא בתקשורת ובמוכנות ההורים והילד. בחורף יש אפילו יתרון אצל בני שנתיים ומעלה, כי תחושת הרטיבות שקצת ”נשכחה” בשל החיתול החד פעמי, מורגשת יותר.

אז מה צריך לעשות?

שלב ההכנה
שלב זה אורך בין שבוע וחצי לשבועיים לכל היותר. בשלב זה אנחנו מעלים את המודעות לעשיית צרכים בשירותים/בסיר – לדוגמה, "בוא מתוק שלי היום הולכים לקנות לך סיר, כדי שתוכל לעשות פיפי וקקי בסיר". לשתף אותו ולערב אותו כל הזמן בבחירת הצבע וכו' וכמובן להראות לו דוגמה אישית ממנה הוא יכול ללמוד.

שלב הורדת החיתול
בשלב זה נוריד את החיתול רק לחצי שעה ביום ולא יותר. אנחנו לא רוצים ליצור פחד/בהלה אצל הפעוט שרגיל לעשות את צרכיו האינטימיים במקום שבו הוא לא רגיל ולפעמים אף מרגיש חשוף. לכן נתחיל בהורדה של החיתול למשך כחצי שעה יומיים או שלושה, ואם נראה שיתוף פעולה מצד הפעוט נמשיך ונעלה בהדרגה לשעה וכו'. חשוב מאוד לפני שמורידים את החיתול, להסביר לילד מה הולך לקרות לדוגמה: "מתוק שלי, מחר אנחנו נוריד את החיתול לחצי שעה ותוכל לעשות פיפי וקקי בסיר". לקראת הורדת החיתול שוב יש לתאר לפעוט ולהזכיר לו שהיום נוריד את החיתול לזמן קצר. כאשר הורדנו את החיתול אנו נראה לפעוט היכן נמצא הסיר/שירותים כדי שיידע לאן לגשת, נדאג שהם יהיו נגישים לו ושהוא מבין אותנו. אם נתקלנו בסירוב והפעוט לא רוצה להוריד את החיתול צריך לנסות ולהבין למה, אך לא להתעקש להחזיר את החיתול – נסו שוב למחרת.

pixabay
pixabay

שלב התגובות
אז הנה הפעוט המקסים עשה פיפי בסיר, או לחלופין הוא פספס על הרצפה איך אנחנו אמורים להגיב? באופן ענייני וקצר. ללא מסיבות, אכזבה, כעס ופרסים. למה לא? מכיוון שעשיית הצרכים היא הליך למידה רגיל כמו לאכול, ללכת ולדבר. ברגע שאנחנו מראים רגש כלפי התהליך הפעוט שלנו יבין שהוא יכול להשתמש בכך כדי להניע אותנו. למשל, אם עכשיו אמא כועסת כאשר אני מפספס ועכשיו היא מדברת בטלפון אני אעשה פיפי על הרצפה והיא תתייחס אלי. יש לזכור כי פעוטות לא מבחינים בין תשומת לב שלילית לחיובית ולכן ניצמד לעיקר בתהליך וזה מודעות עצמית כלפי הגוף ותקשורת נכונה. לעומת זאת, אם נראה התלהבות יתרה מעשיית הפיפי בשירותים אנו עלולים ליצור מצב שבו הפעוט יחשוש לאכזב אותנו ויהיה בלחץ אשר יגרום לסרבול וכישלון בתהליך.

איך נבחר את הסיר?
הסיר יוצר כדי להיות מקום נגיש לפעוט לעשות צרכים – נמוך, בגודל הפיזיולוגי המתאים, אך אין לו שום צורך לנגן, להיות מותאם לסמרטפונים וכו'. למה? מכיוון שכאשר הילד הולך לשירותים הוא צריך להבין שבמקום הזה אני עושה צרכים, כמו שבשולחן אוכלים ובכיסא יושבים. ברגע שנשים לו בסיר דברים נוספים הם רק יסיחו את דעתו, ויעכבו את התהליך. תנו לפעוט לבחור את הצבע, קנו סיר פשוט מפלסטיק וללא תחכומים.

כאשר הגענו לשלב שבו הפעוט נמצא ללא חיתול בבית ויודע לעשות את צרכיו בסיר ניתן לשלב את הגן בתהליך ולבקש מהפעוט (במפגש משותף עם הגננת) שכאשר הוא מרגיש שיש לו פיפי הוא יגיע לגננת ויגיד לה שהוא צריך לעשות פיפי. אם אנחנו מדברים על גילאים של שנה וחצי והפעוט לא אומר פיפי, ניתן לעשות סימן קבוע, נגיעה במפשעה וכו'.

זכרו, תהליך הורדת החיתול הוא תהליך למידה כמו כל תהליך אחר, הוא לא אמור להיות קשה ומסורבל, אל תגיעו לתהליך עם ציפייה לתוצאה, אלא עם רצון עז ואמונה של 100% שהפעוט שלכם יכול לעשות את צרכיו בשירותים/בסיר. חשוב להיות עקביים ולא להתחיל בתהליך ולהפסיק כי לפתע לא מסתדר לכם, זה יוצר בלבול וחוסר וודאות. בנוסף אפשרו לו תהליך של ניסוי וטעייה, הוא אמור לפספס בהתחלה, הוא אמור לבחון מה קורה כאשר אני עושה פיפי במכנסיים וכו'. אפשרו זאת ממקום שנותן ביטחון ותחוו תהליך מדהים.

לירון בוגץ, מדריכת הורים, יועצת שינה איכותית תומכת הנקה ותזונה לקטנטנים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מגזין   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


ameda 960/180