יו יו 2018 גדול
[ssba]
טורים אישיים

ככה פתאום באמצע החיים: הכירו את האבא הכי פגום שיש

"בסדר, הבנתי שצריך להחזיק לה את הראש. את לא צריכה לחזור על זה כל פעם שהוא נופל".

היי, שמי סער בן הרוש, בן 30, צלם המתגורר בקרית אתא. אני אוהב לצפות בכדורגל אירופאי, לישון עד מאוחר ולאכול גלידה ישר מהקופסה. אה.. ואני גם אבא. זה מדהים שעד היום, שישה חודשים אחרי שהקטנה שלי נולדה, אני עדיין שוכח לפעמים את העובדה הזאת.

הסיפור שלי התחיל לפני קצת יותר משנה, אז הכרתי את שרית, בחורה יפיפייה מבית טוב. לאחר שלושה חודשי היכרות נפלאים, שרית הבינה שהפעם כאבי הבטן והבחילות שיש לה הם לא כתוצאה מהמאכלים המפוקפקים שאני מכין לה כל ערב.

"אני לא מוכן עדיין להיות אבא" אמרתי לעצמי במראה שוב ושוב. זאת היתה מנטרה שעליה חזרתי בכל יום במשך תשעה חודשים. ואז כמו בכל הקלישאות, עידן נולדה והכל היה נפלא פתאום.

סתם, באמת נראה לכם?! ואז עידן נולדה והבלאגן האמיתי התחיל.

אחרי לילות שלמים של בכי בלתי פוסק (גם של הילדה) הבנתי שבכל אותן הפעמים שאמרתי לעצמי שאני לא מוכן להיות אבא צדקתי כמו שלא צדקתי מעולם. ניסיתי, באמת שניסיתי לקחת אחריות ולהיות אבא טוב שמגדיל ראש, אבל בפעם היחידה שנתתי לה לטעום סלמי פיקנטי, שרית החליטה שעדיף שמעכשיו אני אבצע שליחויות במקום לשמור על הילדה לבד. "אתה קצת אבא פגום" היא אמרה לי בזמן שהיא לוקחת את עידן ממני ומנגבת לה את הדמעות.

מהר מאוד הבנתי שאני לא האבא הפגום היחידי ושבעצם לא מעט מהגברים הם קצת אבות פגומים, בין אם הם יודו בזה ובין אם לא. אז החלטתי לפתוח דף פייסבוק הומוריסטי שנקרא כמובן, אבא פגום, במחשבה שזאת תהיה קבוצת התמיכה שלי. בדף אני מעלה סטטוסים פרי עטי ומשתף סטטוסים שאבות אחרים כותבים.

חוץ מאבות פגומים, הצטרפו לדף גם אלפי נשים שלפתע הבינו שהגבר שלצידן לא כזה שונה בכל מה שקשור להורות קלוקלת. הדבר המפתיע היה, שפתאום הבנתי שיש לדף אלפי עוקבים צעירים שהם בכלל עדיין לא הורים. התפלאתי מאוד עד שיום אחד בחור צעיר אמר לי "זה מצחיק כי הסטטוסים מדברים על אבא שלי", ואז הבנתי שלאבא פגום אין גיל. אתה מתחיל להיות אבא פגום בילד הראשון ואתה ממשיך להיות אבא פגום גם כשאתה יוצא לפנסיה.

בתוך פחות מחצי שנה מספר העוקבים נסק והגיע ל-40 אלף, ובכך קיבע את העובדה שאנחנו אולי פגומים אבל לפחות אנחנו יכולים לקחת את הדברים ברוח טובה ולצחוק על כך.

7c3ba0f8-b01e-4ad6-a495-4d11ba075c21 f6ae60aa-fb24-42ad-bd80-5684290ea341 e618f781-ab4a-477a-9680-cb8213422636 d9548a2d-ee0e-435f-ae91-c33c28ca9d4a 879dbef8-20aa-42fd-962c-699d9cceb523 787f124c-edb1-4f84-9bad-117f725a3068 60ac0cb4-77e7-4ce7-9942-fc8ed838ed93 48c38625-1c7c-4ea3-9d52-abc9dd4922e2 5baf4805-a80c-44ea-b6fc-ede213385813

אחרי כל זה היה לי עוד חוב קטן. לפני שהפכתי להיות אבא לעוגיפלצת הקטנה שלי, טרם הספקתי לעשות דבר אחד קטן – להינשא לאמא המדהימה שלה. בכל זאת, מישהי שמצליחה להכיל אותי ואת השטויות שלי וגורמת לי להיות אבא טיפה פחות פגום, אני לא אמצא כל יום. אז ניצלתי את העובדה שאי אפשר להגיד לעוגיפלצת שלי ״לא״ ונתתי לה להציע במקומי.

c5405bd3-4280-46dd-bb75-927ed8d4c635

לסיכום, אין דבר יותר מדהים מילדים ואני ממליץ לכם לעזוב את מה שאתם עושים ולהתחיל לעבוד על כך מיד!
רק אל תבואו אחרי זה ותגידו: "לא ידענו, לא שמענו" זה הדבר הכי קשה והכי מתגמל שתעשו בחיים. וגם אם אתם מגלים שאתם קצת פגומים, זה בסדר. תתנחמו בזה שמכאן המצב רק ילך ויחמיר.

לעמוד הפייסבוק של אבא פגום לחצו כאן.

טורים אישיים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


צ'ארלי בננה 180_960