פמינה גדול
Share on FacebookPin on PinterestEmail this to someone
טורים אישיים

למה סירבתי שהבן שלי יעבור ברית מילה?

כשגיליתי שאני בהריון עם בן, הדבר הראשון שהטריד אותי זה מה יהיה עם ברית מילה. עמוק בפנים ידעתי שאני לא מאמינה בדבר הזה, אבל לא ידעתי אם אני אהיה מסוגלת לא לעשות את זה וזה הפחיד אותי. פחדתי שאני אעשה משהו שאני לא מאמינה בו כי כולם עושים.

ככל שעבר הזמן, האמנתי יותר ויותר שזה לא יקרה, אבל רק כשהוא נולד, הבנתי באמת שאני לא אעשה לו ברית מילה.

שום הרגשה, אפילו לא קטנה, לא גרמה לי לרצות לעשות את זה. שום משפט או טיעון לא גרם לי לרצות לפגוע בשלמות הגוף של הילד הקטן ששכב מולי. כמובן שלכולם היה מה להגיד ולטעון. הנה כמה טיעונים ששמעתי לא מעט, ועל כולם הצלחתי להתגבר ולהגיע להחלטה שאני הכי שלמה אתה.

הטיעון הבנאלי: "זה בריאותי"
בדקתי וקראתי כדי להבין מה זה אומר. למי שלא יודע, הכוונה היא בשמירת היגיינה. יותר עור, יותר מקום להצטברות לכלוך. הפתרון: שטיפה במים וסבון. אני יודעת שזה מחתרתי להתקלח והאמת גם אם הילד שלי לא יהיה הכי הגייני, אני מאמינה שיהיה בסדר.

הטיעון הפופולארי: "מה את רוצה שהוא יהיה שונה?", "מה יהיה במקלחות?"
קודם כל האם מישהו באמת יודע "מה יהיה במקלחות"? ועכשיו ברצינות, אני לא מבינה למה שונה זה דבר רע. רק בארץ שונה זאת מילה גסה. מעבר לכך מה כבר יכול לקרות? יצחקו עליו? יכולים לצחוק עליו על זה שהבולבול שלו נוטה שמאלה, קטן מידי, גדול מידי או עומד במצבים לא מתאימים. בכלל, יכולים לצחוק עליו על עוד כל כך הרבה בחיים, שתודה לאל לא קשורים לאיבר המין שלו. גיליתי שאנשים הכי חילוניים ופתוחים עושים ברית לילד שלהם כי הם מפחדים שכשהבן שלהם יגיע לגיל בו הוא ישתין עם חבריו, ישווה איברים או אני לא יודעת מה בנים עושים – יצחקו עליו.

אני רוצה להגיד לכל אלה שמאמינים בטיעון הזה שאני לא חושבת שיצחקו על הבן שלי, אבל גם אם כן, אני לא ארגיש אשמה או חרטה. יכולים לצחוק על הבן שלי על הרבה דברים וכל מה שיש לי כאמא לעשות זה לדאוג לתת לו את מלוא הביטחון והאהבה על מנת שיוכל להתמודד עם הסיטואציות הללו. אני לא יכולה להגן עליו מפניהן וזה שאני אעשה לו ברית בטוח לא ימנע אותן. לפחות אני לא מלמדת אותו שצריך לעשות משהו, גם אם אתה לא מאמין בו רק כדי להיות כמו כולם.

הטיעון השמרני: "זה נראה פחות טוב"
ראשית כל, זה הכל עניין של הרגל. דבר שני, גיליתי שלא להרבה נשים יצא לשכב עם אדם לא נימול ואגלה לכן סוד קטן: כשהוא עומד זה נראה אותו הדבר. אני לא אשקר, נכון יש משהו יותר אסתטי בבולבול נימול, אך זאת לא סיבה מספיק טובה בעיני בשביל לחתוך לאדם את העורלה. לסיכום הטיעון הזה, רק אוסיף ואומר שאני חושבת שהבולבול של בני הוא מושלם ולא הייתי משנה בו דבר.

חברה שעשתה ברית לבנה סיפרה לי שהיא כל כך אהבה אותו בהתחלה, שהוא נראה לה כמו חרב מושלמת ועכשיו, עכשיו זה בסדר.

מיכאל השלם. צילום ביתי
מיכאל השלם. צילום ביתי

הטיעון המודע: "אל תחשבי על זה"
אני חושבת שזה הטיעון שהטריד אותי יותר מכל. כי בעצם מי שאומר לי כזה דבר, מודע לזה שאין כל הגיון למעשה הזה והוא מבקש ממני פשוט להתעלם מכל מחשבה, רגש או אינסטינקט ופשוט לעשות את זה. פה כבר יש מודעות ואפילו הבנה כלפי כל מה שאני טוענת ולמרות זאת יש פה ויתור ובקשה לבלוע את הרוק. לא לעשות עניין, לא לצעוק "המלך הוא עירום", לא לגלות שיש פה בעיה. פשוט לשתוק ולהתקדם הלאה – מה הבעיה?

יש את אלה שמסכימים איתי ואומרים, מקסימום הוא יעשה את זה בעצמו כשיגדל – אז אני מתנצלת על היומרנות, אבל לדעתי אין סיכוי שבעולם שילד/בחור/גבר ירצה לחתוך לעצמו את איבר המין מרצונו. אלא אם כן הוא רוצה לחזור בתשובה/להתגייר. אז הילד שלי לא צריך להתגייר ואם הוא יתקרב לדת וירגיש שזה מה שמפריע לו ולאלוהים שלו – זה כבר עניין שלו.

קראתי ראיון עם גבר שעשה ברית בגיל מבוגר כאשר התגייר והוא אמר: "זה כמו ההבדל בין לראות בצבעים לראיית שחור לבן."

אז אני בחרתי לפתוח את העיניים ולראות את הדברים במלוא הצבעים הקיימים כי הדבר הזה, לאלה שעושים את זה לא מתוך קיום מצווה או אמונה, לאלה שעושים את זה בגלל הטיעונים שהזכרתי, הדבר הזה הוא חלק משמעותי ממה שהופך אותנו להיות אפורים.

גלית זינגר היא אמא של אייל (הבת) ומיכאל, בת זוג של רועי, מחנכת בחופשת לידה של 32 ילדים ושלמה עם העובדה שהיא לא חתכה.

 

טורים אישיים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


באנר אחרי פוסט