יו יו 2018 גדול
[ssba]
טורים אישיים

9 חודשים של אופוריה, שנה מאתגרת במיוחד וחשיבה חיובית שלמדתי לסגל

הריון זה 9 חודשים של אופוריה. תקופה שהגוף עובר מלא שינויים, גם חיצוניים וגם פנימיים.
אנחנו מחכות כבר בקוצר רוח שהתינוק יצא לאוויר העולם, להכיר אותו או אותה. להיות משפחה.
ועדיין, עם כל מה שעובר עלינו בתקופת ההריון, שום דבר לא מכין אותנו ליום שאחרי. ואז זה קורה, וזה לא בדיוק מה שציפינו. היתה לנו פנטזיה אחרת לגמרי. חשבנו שזה יהיה הרבה יותר קל.

השנה הראשונה בהורות היא השנה בה קורים הכי הרבה שינויים, גם אצל התינוק וגם אצל ההורים. תחשבו רגע מה עבר על התינוק שלכם מהרגע שיצא לאוויר העולם. לראשונה הוא פוגש בכוח הכבידה, משהו מושך אותו כלפי מטה בשונה ממה שחווה ברחם. אין גבולות לגוף הקטן שלו. הוא צריך לנשום עצמאית, לאכול עצמאית. להתמודד עם ריחות, קולות, טקסטורות שונות של בגדים, חיתול, כובעים. בשנה הראשונה לחייו, המוח שלו גדל ב-30%. במהלכה הוא לומד המון ומהר. מבחינת ההתפתחות המוטורית שלו הוא לומד לשכב על הגב ועל הבטן, להרים את הראש, להתהפך, לזחול, לשבת ובסיום גם ללכת. וכל זה בשנה אחת!

צילום: pixabay
צילום: pixabay

ואיפה אנחנו בתוך כל הסיפור הזה?
היום שאחרי, הוא ממש לא מה שחשבנו שיהיה. הכאבים מהלידה, ההתמודדות עם ההנקה שלא תמיד צולחת, הלילות ללא שינה, השעמום, הבדידות. אנחנו כל כך טוטאליות בתהליך, שבהרבה מקרים אנחנו הולכות קצת לאיבוד, בעיקר לעצמנו. אני זה כבר לא ממש אני. הזוגיות היא לא מה שהיתה. וזה ממשיך. התינוק גדל. וככל שהוא גדל, זה דורש מאתנו לגדול ביחד אתו. ללמוד וללמד עוד דברים חדשים.

ושוב אני שואלת: איפה אני בכל הסיפור הזה?
אז נכון שבהתחלה הכל נורא מעורפל. אבל לאט לאט הערפל מתפוגג, ואפשר להתחיל לראות מאיפה לשחרר. כל פעם קצת. ולהיות גם אני ולא רק אמא. לעשות דברים עבור עצמי, עבור הזוגיות שלי ועבור המשפחה שלי. לפני הלידה זה היה יותר קל, עכשיו זה נהייה מאתגר. וכשצולחים אתגר – זו הצלחה.

ביום בהיר אחד, כל אוצר המילים שלנו מקבל אופי הרבה יותר "קשה". ובתור אחת שמאמינה שמחשבה מייצרת מציאות, בטח ובטח אם אומרים אותה בקול רם, החלטתי, באופן מודע לגמרי, שאני משנה את כל אוצר המילים שלי ל"קל". מילים שיש בהן אופי יותר חיובי. והנה כמה מהן: יותר קל, פחות קל, מאתגר, לא פשוט.

כשאנחנו מבינות את התהליך, זו עוזר לנו להתחבר לסיטואציה באופן קצת אחר, עם יותר אמפתיה, חמלה, סבלנות, פרופורציה. שימוש במילים חיוביות מקלות על ההתנהלות היומיות, קודם כל עם עצמי, עם התינוק שלי, עם בן או בת הזוג ועם הסביבה שלי.

ילדים לומדים מחיקוי. הם סופגים את אוצר המילים שלהם ואת ההתנהגויות ממה שהם רואים בבית. כשאנחנו נטמיע אוצר מילים חיובי בהתנהלות הביתית, כך התינוק יגדל להיות אדם בוגר שידע להפוך כל לימון ללימונדה.

נועה אשל, מנחה מעגלי אימהות ומדריכת עיסוי תינוקות בתל אביב. לפרטים נוספים וליצירת קשר עם נועה לחצו כאן.

טורים אישיים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


צ'ארלי בננה 180_960