Gylisa Jayne, אמא ובלוגרית מאנגליה פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט משעשע במיוחד על הדברים שאף אחד לא סיפר לה על ילדים. במהלך השנה הראשונה שלה כאמא היא גילתה כמה מעט היא יודעת על תינוקות.
הנה חלק מהמסקנות שלה בפוסט שהפך ויראלי במיוחד וצבר כבר כ-70 אלף חיבובים ושיתופים.
"במהלך השנה הראשונה שלי כאמא קרו לי המון רגעים שמצאתי את עצמי תוהה 'למה אף אחד לא סיפר לי על זה'. למשל – אף אחד לא אמר לי שזה בסדר גמור להודות שלא התאהבתי בתינוק שלי ברגע שהוא יצא מהתנור. זה בסדר. הרגשתי כמו שהרגשתי כשראיתי את השליה שלי בקערה. באופן חולני עניין אותי איך זה נראה אבל ממש לא התחשק לי להתכרבל עם זה.
1. אף אחד לא אמר לי שתפרים יכולים לכאוב יותר מללדת תינוק במשקל 3.200 ק"ג.
2. אף אחד לא אמר לי שהנקה כן ממש כואבת בהתחלה.
3. אף אחד לא אמר לי שלכולם תהיה דעה על גידול התינוק – איך להאכיל, מה להלביש, איך לקרוא לו, איך לנענע אותו, למה לנענע אותו רק 5 שניות ביום אחרת הוא יגדל להיות מפונק ואם לא תחזיקי אותו 24 שעות ביום את חרא של אמא.
4. אף אחד לא לימד אותי איך להגיד בצורה מנומסת לאנשים דעתניים לסתום כבר את הפה.
5. אף אחד לא אמר לי שאני לעולם לא אהיה שוב לבד. לא כשאני מחרבנת, מתקלחת או מגלחת את הרגליים.
6. אף אחד לא אמר לי שלמעשה ברגע שאת מתרגלת לא להיות לבד יותר את ממש מתגעגעת אליהם כשהם ישנים כי הם כל כך חמודים. אוי אלוהים, איך היא פקחה עיניים פתאום? לברוח…
7. אף אחד לא אמר לי שתופעות לוואי של ההריון נמשכות שנים. כך שלמעשה את בהריון כמה שנים טובות. כמו פילה. שזה תואם את כמה שמנה את מרגישה עכשיו.
8. אף אחד לא אמר לי שאכילת עוגות ושתיית תה נחשבים לתזונה בריאה. כי זה לא. אבל זה עוזר לי להעביר את היום אז למי איכפת.
9. אף אחד לא אמר לי שתינוק יכול לגרום לי לשנוא את בעלי. שלפעמים אני אעדיף להתכרבל עם התינוק. שזה מרגיש לי ממש לא הוגן. אבל גם אף אחד לא אמר לי שלראות את בעלי משחק/מחבק/מטפל בתינוק שלנו יגרום לי לרצות לקפוץ משמחה. ואז לסגור רגליים לפני שהוא יציע שנעשה עוד אחד.
10. אף אחד לא אמר לי שלמרות שהרגשתי שאני לא באמת יכולה לעשות את זה, ושאני לא יודעת שום דבר על אימהות, האינסטינקטים שלי דווקא ממש לא יאכזבו אותי.
11. אף אחד לא אמר לי שהוא גם כעס על התינוק שלו. שהוא הרגיש בודד, מפוחד ומוזר ולא הכיר את עצמו פתאום. אף אחד לא אמר לי את זה וגם אני לא דברתי על זה עד שיום אחד כן עשיתי זאת והכל יצא ושיתפתי את זה עם אלפים מכם. וכולכם הודתם בזה גם.
ואז כולכם כן אמרתם לי שהרגשות האלה לא ימשכו לנצח. שלפעמים זה יחזור ואני רק ארצה לברוח אבל כולכם אמרתם שזה משתפר. שזה יהיה יותר קל. שזה יעבור. שזה יהיה שווה את זה.
ושזה לא לנצח.
