יו יו 2018 גדול
[ssba]
שינה

אני רותם, אני יועצת שינה ולילדים שלי יש לפעמים קושי להירדם

הנה משהו שאני שומעת כל הזמן: את יועצת שינה? וואוו איזה כיף לך, בטח לך אין בעיות שינה עם הילדים.

ובכן, גבירותי ורבותי, לא תמיד קל להודות באמת, אבל אין ברירה. כפי שהסנדלר אכן הולך יחף, כך גם יועצת השינה.

אז נעים מאוד אני רותם ברזני, יועצת שינה ואמא ל-3 דרדסים: ליהי בת 5, אלעדי בן 4 ואיתני בן השנה וחצי (אבל מי סופר?).

עד לפני 5-6 שנים לא היה בארץ מקצוע של יעוץ שינה לתינוקות. היום, זה כבר הפך לדבר שבשגרה והרשת מוצפת במידע בנושא, מידע שגם הרבה פעמים גורם לנו להיכנס ללחץ ולטבלאות בנוגע לדשא של השכן.

עכשיו תנו לי לספר לכן קצת על יום בחיי יועצת שינה, שבמקרה היא גם אמא בעצמה. כשאיתני היה בן כמה חודשים השכבתי אותו באחד הימים לשנת הצהריים, פעולה שחזרה מדי יום כמובן ולא בכל יום התרחשה בדיוק לפי התכנית. בדרך כלל אני נכנסת איתו לחדר, אנחנו סוגרים יחד את החלון, אני שרה לו שיר תוך כדי החלפת טיטול, אני משכיבה אותו במיטתו, מציעה לו מוצץ וחיתול בד ויוצאת.

באותו יום פיספסתי את סימני העייפות וגם את הבקשה לאכול. הבייבי שלי לא רובוט וגם אני לא. מה לעשות שהתחשק לי לשבת לשתות קפה בנחת. ואז אחרי טקס השינה, יצאתי כהרגלי מהחדר, כשהוא בינתיים התחיל צחוקיה במיטה, שמהר מאוד עברה לטרוניה ואז לבכי.

לא כל פעם זה לפי התכנית. איתני ישן
לא כל פעם זה לפי התכנית. איתני ישן

נכנסתי לחדר, הצעתי לו שוב מוצץ, איחלתי לו לילה טוב והוא בתגובה התחיל לצחוק ולהעיף את גפיו לכל עבר. בשלב הזה כבר הבנתי שפיצפוני מלא באדרנלין ושהורמון השינה (מלטונין) רחוק מלהגיע. אז הפעם… ששששש שאף אחד לא ישמע – עזרתי לאיתני להירדם. ליטפתי אותו, הוא התהפך והשתולל וציחקק, ושוב עם המון סבלנות השכבתי אותו חזרה ועזרתי לו להיכנס לשינה ולגוף להירגע.

אז מה אתן אומרות: האם הרסתי את כל מה שהוא ידע עד עכשיו?? ברור שלא. הרגלים טובים מגיל הלידה לא נהרסים ביום אחד.

בהשכבה הבאה אני אשתדל להקשיב לבקשות שלו ולהגיע להשכבה בזמן.
בהשכבה הבאה אני אשתדל לא לתת לו מגע מלא עד שיירדם.
בהשכבה הבאה הוא ילך לישון בנחת וללא בכי, כמו שהיה תמיד.

רותם ואיתני
רותם ואיתני

הילדים שלנו לא רובוטים. לילדים שלנו יש צרכים פיזיים ורגשיים ואנחנו צריכים להקשיב להם ולנו. בעזרת שפת התינוקות של דנסטן אני לא התבלבלתי. לא חשבתי שאולי הוא כבר לא עייף, כי כשהוא צחק הוא אמר לי את מילת העייפות שמבוססת על רפלקס הפיהוק. הוא גם לא ביקש לאכול. אמנם הוא לא נרדם בעצמו, אבל ההירדמות היתה קצרה ומלווה בחיוך שלו. החיוך המדהים שלו שמודה לי שהקשבתי לו.

כן, יש קפיצות גדילה, ויש שיניים ויש בגילאי שנתיים ומעלה גמילה בלילה וסיפור אחרון ודי. וכן, אני יועצת שינה ולילדים שלי יש לפעמים בעיה בלהירדם.

אבל לפני הכל, אני מאמינה באיזון, אני מאמינה בלתת לילד את כל האהבה שבעולם ולהקשיב זה המפתח להירדמות עצמאית מגיל הלידה. זה המפתח לצאת מרגרסיות. אין משבר בגיל 4 חודשים, יש קפיצה בהתפתחות ובהבנה, והאמת שהיא מתחילה גם בגיל 3 חודשים. למה לקרוא להתפתחות התקינה של הבייבי שלי משבר? ברוך השם הוא מתפתח ומרים את הראש ומסתקרן מהסביבה ולא נתקע אי שם מאחור. הקשבה היא הדבר החשוב ביותר בעניין הזה, כמו גם, בהורות בכלל. ובכל גיל.

רותם ברזני היא יועצת שינה לתינוקות ומדריכת שפת התינוקות של דנסטן. לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות של רותם על שפת התינוקות ואיך להרגיע ולישון בקלות, הרבה לפני גיל חצי שנה, בדרך טבעית, ללא התערבות וללא בכי ממומשך, לחצו כאן.


כתבות נוספות של רותם ברזני:
היום בו גיליתי שתינוקות יכולים לדבר

שינה   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


באנר אחרי פוסט