יו יו 2018 גדול
[ssba]
טורים אישיים

הפנטזיה שהתנפצה: אי האימהוּת שלי

פנטזתי על אי רחוק, מקום קסום שבו ארגיש, אחווה ואחיה על גג העולם. כמו הנסיעה לאותה חופשה שסגרנו בקיץ האחרון, שכמובן שבתמונות שראינו לפני המקום היה נראה אחרת לגמרי. לא שהתאכזבתי אך בכל זאת היה קצת פער בין מה שדמיינתי למה שהיה במציאות.

כך היה בבואי לאי האימהוּת הראשון שלי. התמונות שחלפו בראשי, בדיוק כמו באותו טיול אחרון, היו של הרמוניה, זוגיות, תינוק מתוק, חייכן. מוכנה ונרגשת תכננתי כל שלב וידעתי כיצד הכל ייראה. כתבתי במחברת את כל פרטי הלידה, כולל הבקשות מצוות חדר הלידה, והיה לי ברור שהזוגיות שלי תפרח יותר ממה שלפני. לא אכנס לפרטים טכניים כיוון שזה לא ייגמר.

כמו באותה נסיעה לאי הקסום ההוא כך הגעתי אל אותו מקום שהגעתי אליו, היה בו קסם לא מוכר, עכשיו רק הייתי צריכה להפנים, להכיר את האזור החדש שבו ניצבתי. אבל בניגוד לחופשה ממנה היתה טיסה חזרה הביתה, באי האימהות הקסום שלי, אני אמא לעד ואין דרך חזרה. אי אפשר ללכת אחורה אלא רק קדימה. ואם ישנם בורות בדרך גם אותם אצטרך לחצות ובוודאי שאמצא את הגשר, לפחות כך אמרתי לעצמי כל פעם מחדש (לא משנה שמאז בחרתי לנחות בעוד שלושה מקומות קסומים והיום אני חווה ארבעה עולמות מקבילים. אבל זה כבר יסופר בפעם אחרת).

צילום: pixabay
לא כמו בפנטזיה. אי האימהות שלי. צילום: pixabay

ההבנה שלי היתה ברורה, זהו בואו של תינוק לעולם!!!

מהרגע שבו גיליתי את עוצמות רחמי וגופי ומה הוא מסוגל לחולל, איזו בריאה נפלאה. הרגע שבו האוצר שלנו יוצא לאוויר העולם ואנחנו נולדות מחדש, כן אנחנו. אנחנו הכלי שממנו יוצאים חיים חדשים, ומאותו רגע כל כך הרבה מתרחש בנשמתנו, גופינו ובמחשבותינו.

לאחר לידת ארבעה בנים שמחים ואהובים אני נוגעת בכל אם שמגיעה אליי כל פעם מחדש
במקום שמוכן להיפתח, להציב את את מה שצריך להישמע מול עינינו – קוראים לזה לעבד את התהליך וזה ממש לא משנה איזו מספר לידה.

זו "מציאות מול פנטזיה". אותה פנטזיה על אי קסום, מה באמת מתרחש שם במציאות שלך-
החל מחווית הלידה, זוגיות, הסביבה הרועשת, דימוי גוף, אימהות ובוודאי מה נכון לי עכשיו.
תובנות יורדות, כאב מתנקה האהבה מתעצמת, קבלה וחמלה יורדים אלינו ומכאן והלאה אנו ממשיכות במסע.

אבל איך באמת מתמודדים עם הפער הזה?
השבטיות כבר אינה עוד, הסבתות היקרות לא תמיד זמינות בעולם המודרני ובצדק (עם כל הכאב).
ולנו כל כך חשוב לדבר, לעבד, לשתף. כן בוודאי אתן חשות שזה לא תמיד מעניין את הסביבה ונכון, זה לא קל אך בכל זאת צריך לקחת נשימה ולזכור שבדרך כלל ישנו פער עמוק בין המציאות לפנטזיה. חלמנו על לידה מהסרטים, זוגיות פורחת, חמות מפרגנת, מצב רוח שמיימי ומשהו מזה מתנפץ לנו לא פעם.

אז לפני הכל כדאי להבין שזה חוקי וזה חלק מהתסריט האמיתי, תחיו את זה, תצמחו מכך. כל קושי מביא איתו העצמה, הבנה ותובנה. תיצרו את הדרך שלכן בצורה הכי מועילה לכם רגשית ומשפחתית, היו ברורות לעצמכן מה נכון ומה לא. תדעו לפנות לגורמים מקצועיים אם יש צורך, צרו לכן חברה חדשה של אימהות לאחר לידה. ובעיקר, הקשיבו לרחשי לבכן שיובילו אתכן לצמיחה מחדש.

מאחלת לכל ההריוניות שביניכן לידה קלה וטובה ואלו שכבר אחרי המשך טוב ופורה ומלא חוויות מעצימות.

שלכן באהבה, מיכל אשכנזי.

מיכל אשכנזי היא מנחת מעגלי נשים להעצמה ומימוש עצמי, בעלת המרכז מאמילי במושב חגור. לפרטים והרשמה לסדנאות לחצי כאן.

טורים אישיים   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


באנר אחרי פוסט