יו יו 2018 גדול
Share on FacebookPin on PinterestEmail this to someone
מגזין

מפחדת מבדיקת מי שפיר? הנה כמה עובדות שכדאי להכיר

הריון הוא תקופה רוויית חרדות, עם זה תסכים כל מי שעברה תשעה חודשים של דאגה לעובר. אבל אחת התקופות שנשים מדווחות עליה כמלחיצה למדי היא כאשר הן עומדות בפני ההחלטה האם לעשות בדיקת מי שפיר.

בואו נשים את הקלפים על השולחן – לבדיקת מי שפיר יצא מוניטין של בדיקה בעלת סיכוי גבוה להפלה, אבל המחקרים מראים כי המוניטין המפוקפק הזה ניתן לה שלא בצדק. אחת הסיבות הנפוצות לחרדה לפני מי שפיר היא האמונה כי בדיקת מי שפיר גורמת להפלה ביחס של 1:200, בעוד שמחקרים מהשנים האחרונות מראים כי הסיכוי האמיתי קרוב ל-1:1000.

אז מאיפה מגיע הנתון של 1:200? מדובר בנתון שנקבע לפני שנים רבות, בתקופה בה צורת הדיקור היתה שונה וטכנולוגית האולטראסאונד המשמשת למעקב אחר המחט בעת הדיקור היתה אחרת – למעשה לא השתמשו כלל באולטראסאונד בזמן בדיקת מי השפיר. החדירה לרחם היתה על פי תחושה של מיקום העובר, והדיקור היה נעשה "על עיוור" באזור הבטן התחתונה. וכיצד ידעו שנמצאים במקום הנכון לשאיבת מי השפיר? רק לפי הרגש. כאשר המחט עברה את המרקם הצפוף של דופן הבטן ושריר הרחם (בהרגשה) לאזור רך יותר הסיקו שזה כנראה חלל מי השפיר. אך לפעמים זו שליה, ולפעמים העובר היה נדקר, ולפעמים המחט היתה מחוץ לרחם. הרופאים נאלצו לחזור על הדיקור מספר פעמים, מי השפיר היה במקרים רבים מעורבים בדם בגלל פגיעה בשליה. כל אלה העלו את הסיכון בדיקור. כיום, הדיקור מדויק, מבוקר בהנחיה רציפה של האולטראסאונד ושאיבת מי השפיר מהירה. דרושה לכך מומחיות מיוחדת.

המספר 1:200 מצוטט היום בהתייחסות לנושא אחר – הסיכוי שיימצא ממצא חריג בבדיקת מי שפיר (כולל בדיקת צ'יפ גנטי) היכול להעיד שהעובר סובל מפגיעה כרומוזומלית הקשורה בין היתר בהפרעות התפתחות גופניות ונפשיות, חלקן נמצאות בתחום הספקטרום האוטיסטי. למעשה, בדיקת מי השפיר מצמצמת את הסיכון ללידת ילד הסובל מבעיות קשות, מסייעת בהפחתת חרדות, בהגברת השקט הנפשי של ההורים לעתיד ובתחושת השליטה והביטחון בבריאות התינוק.

המחט לא כזו גדולה כמו שדמיינת
הגורם השני המרתיע נשים מלגשת לבדיקת מי שפיר, הוא החשש מפני המחט באמצעותה נשאבים מי השפיר. רוב הנשים מניחות שאורך המחט באמצעותה נעשה דיקור מי שפיר הוא בין 20-30 ס"מ, אורך מלחיץ לכל הדעות. אבל מכיוון שהמרחק בין דופן הבטן לשק מי השפיר נע בדרך כלל בין 2-5 ס"מ, אורך המחט הנדרש לשם ביצוע הפעולה הוא 9 ס"מ בלבד, אך רק חלק ממנה מוחדרת לדופן הבטן. יצוין כי ישנם רופאים המשתמשים לפעמים במחט ארוכה יותר של עד 15 ס"מ.

מחקרים מראים כי רמת הכאב בבדיקה קשורה למומחיות הרופא בביצוע ההליך. כאשר הרופא אינו מיומן דיו, לוקח לו זמן לאתר את מקום הדיקור, לפעמים יש צורך בדיקור נוסף, הפעולה נמשכת זמן רב ואיתה עולה רמת הכאב. כאשר הרופא מיומן ומנוסה, ההליך מהיר, קצר – פחות מדקה! וכמעט ללא כאבים.

על אף שאזור הבטן הוא אזור גדול, שאף מתרחב בהריון, אין בו עצבי תחושה רבים כל כך. עצבי התחושה הם אלו שמעבירים את הכאב למוח, ומכיוון שהם מרוכזים בעיקר בידיים, בשפה ובלשון, הרי שזו הסיבה שחתך באצבע או בשפה כואבים לנו כל כך. מכיוון שבאזור הבטן אין ריכוז של עצבי תחושה, ניתן לבצע את הדיקור ללא חומרי אלחוש וללא גרימת כאב. וכפי שציינו, מהירות הביצוע מצמצמת למינימום את תחושת הכאב.

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

אז למה בדיקת מי שפיר כזו מפחידה?
מחקרים מראים כי לפני כל פעולה פולשנית, כדוגמת מי שפיר, עולה רמת החרדה. המחקרים מראים גם קשר ישיר בין עליה ברמת החרדה, פחד מהכאב לפני הדיקור, והרגשת הכאב בזמן הפעולה.

למעשה, תוצאות המחקר מראות כי הערכת רמת הכאב הצפויה בדיקור גבוהה משמעותית בהשוואה לכאב הנחווה בזמן הפעולה, וכי רוב הנשים דיווחו שהדיקור היה מלווה רק בחוסר נוחות, בכאב נסבל או כלל ללא כאב.

אחת הסיבות שנשים חוששות מהבדיקה נובעת ישירות מהסיבה לביצוע בדיקת מי השפיר. הרגשת החרדה גבוהה במיוחד כאשר בריאותו של העובר בספק וזאת במקרים בהם נמצא חשד באולטרא סאונד למום או כשיש סיכון גבוה שהעובר סובל ממחלה תורשתית. במקרים אלה החרדה והפחד מתשובה לא טובה במי השפיר אף גבוהים מהפחד מהכאב בדיקור. אולם שניהם גורמים לעליה בהרגשת הכאב בזמן הפעולה.

להרגיע את החרדה
כל שאר הבדיקות בהריון כגון – סקירת מערכות, שקיפות עורפית, בדיקות סקר שליש ראשון ושני, בדיקת סקר NIPT , העמסת סוכר ועוד אינן קשורות לחלוטין במצב כל הכרומוזומים של העובר ואינן מספקות תמונה מלאה עלה המבנה הגנטי של העובר.

בדיקת מי שפיר היא הבדיקה היחידה באמצעותה ניתן לבדוק את הכרומוזומים של העובר. השיפור בהדמיה ובטכניקת הדיקור הורידה את שעור הסיבוכים עד למינימום של 0.1% – 0.2%, וחבל שלא לבצעה רק מתוך חששות חסרות ביסוס, בהתחשב בכך שהיא נותנת בטחון של 100% בתשובה המתקבלת.

המאמר נכתב על ידי פרופ' יוסי שלו, רופא בכיר ביחידת אולטרסאונד נשים, מומחה למי שפיר ואחראי על תחום אולטרסאונד פולשני נשים במרכז רפואי וולפסון. לקריאה מורחבת לחצו כאן.

מגזין   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


ameda 960/180