יו יו 2018 גדול
Share on FacebookPin on PinterestEmail this to someone

פורסם בתאריך קטגוריות הריון ולידה
הריון ולידה

בלוטת התריס לאחר לידה: המדריך המלא

רוב הנשים לאחר לידה יחוו מספר סימפטומים לא נעימים כגון עייפות, עצבות ובאופן כללי תנודות במצב הרוח, אולם אצל חלקן הסימפטומים חריפים יותר ויכולים להצביע על בעיה בבלוטת התריס. יש לזה גם שם מדעי,Postpartum thyroiditis וזה יכול לקרות גם לנשים שמעולם לא סבלו מבעיה בבלוטת התריס.

אז מה זה אומר בעצם? מדובר בדלקת אוטואימונית של בלוטת התריס (דהיינו, מערכת החיסון תוקפת את בלוטת התריס) שנגרמת במהלך השנה הראשונה לאחר לידה (גם לאחר הפלה). הדלקת מופיעה אצל 7 אחוז מהיולדות וכוללת בדרך כלל שני שלבים: השלב הראשון מתאפיין ביתר פעילות בלוטת התריס, שלב שנמשך ברוב המקרים בין חודשיים ל-4 חודשים ובו הבלוטה נפגעת ודולפים ממנה הורמונים, מה שמעלה את רמת ההורמונים בדם ומביא לתסמינים של יתר פעילות בלוטת התריס ובהם: דופק גבוה, ירידה במשקל, עייפות, רגישות לחום, עצבנות ועוד.

לעומתו, השלב שני מתאפיין דוקא בתת פעילות בלוטת התריס, והוא אורך עד שנה ובו הבלוטה שנפגעה עקב מערכת החיסון (אוטואימוני כאמור) מייצרת מעט מידי הורמונים, מה שמוריד את רמת ההורמונים בדם ומביא לתסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס ובהם: עייפות, עלייה במשקל, רגישות לקור, דיכאון ועוד.

למה זה קורה?
האמת שאין לכך תשובה חד משמעית. ידוע שנשים הסובלות מבעיות אוטואימוניות אחרות כגון סכרת הינן בסיכון מוגבר ללקות בדלקת בלוטת התריס לאחר לידה, אבל גם נשים שהיו בריאות לחלוטין עלולות ללקות בבעיה זו.
ניתן לשער כי הריון ולידה מעצם היותם קשים ומתישים יכולים לגרום להתפתחות של בעיות בריאות שונות (לא רק בלוטת התריס) ולכן זה הטריגר בחלק מהמקרים.

כיצד הבעיה מאובחנת?
בנוסף למעקב אחר התסמינים ניתן לבצע בדיקות דם לבחינת רמות ההורמונים בדם.
יתר פעילות מאובחנת ברמות נמוכות של tsh, ורמות גבוהות של t3 ו-t4.
תת פעילות מאובחנת ברמות גבוהות של tsh, ורמות נמוכות של t3 ו-t4.
חשוב לציין שגם אם בדיקות הדם תקינות זה לא אומר בהכרח שבלוטת התריס עובדת באופן תקין. לא מעט מהפניות לטיפול מגיעות מנשים הסובלות מתסמינים אפילו שבדיקות הדם שלהן תקינות. במצב זה האבחון (וגם הטיפול) מתבצעים לפי התסמינים של המטופלת. במצב בו בדיקות הדם תקינות, קל יותר לטפל כיוון שהבעיה בדרך כלל נמצאת בשלבים הראשונים שלה.

מתי צריך לפנות לטיפול?
במצבים של תסמינים חריפים או במקרה שהבעיות נמשכות יותר משנה לאחר הלידה. אמנם בחלק גדול של המקרים (לא כולם) הבעיה חולפת מעצמה, אבל זה יכול לקחת חודשים רבים או אפילו שנה שלמה ובדרך המטופלת סובלת מתסמינים שפוגעים קשות באיכות החיים.

מהו הטיפול הקונבציונלי?
בשלב הראשון (יתר פעילות בלוטת התריס) במקרים של דופק גבוה יינתנו חסמי בטא להורדת קצב הלב.
בשלב השני (תת פעילות בלוטת התריס) יינתנו הורמונים תחליפיים כמו יוטירקס או אלטרוקסין (Levothyroxine), לאחר מספר חודשים מקובל לנסות להפסיק את התרופה כדי לראות האם בלוטת התריס חזרה לתפקוד תקין.

מהו הטיפול ההומאופתי?
בטיפול הומאופתי אנחנו מנסים לגרום לגוף לפתור את הבעיה בעצמו. כשהגוף תוקף את הבלוטה ומשבש את פעילותה אנחנו לא ניתן הורמונים חלופיים במקום אלו שהבלוטה אמורה לייצר, אלא ננסה לגרום לגוף להפסיק לתקוף את הבלוטה וכך לפתור את הבעיה מהשורש. נעשה זאת על ידי תשאול מעמיק, תיעוד של כל התסמינים וקביעת תרופה בהתאם. בדיקות דם נותנות אינדיקציה ראשונית, אבל זה רק קצה הקרחון. ללא הבנה מלאה של המצב אצל כל מטופלת ומטופלת לא ניתן לבחור תרופה מתאימה.

למה ניתן לצפות מטיפול הומאופתי?
לשיפור מהיר במצב הבריאות וחזרה למצב שבו היית לפני ההיריון. היה וסבלת מבעיות בריאותיות גם לפני הכניסה להיריון הרי שבשלב הראשון הטיפול יתמקד בשינויים שחלו לאחרונה (החל מהכניסה להיריון) ורק לאחר שאלה יחלפו ניתן יהיה לטפל גם בבעיות ותיקות יותר.

*אין באמור להחליף יעוץ רפואי. הכותב אינו רופא.

ערן אינדיג, הומאופת, מייסד המרכז לאיזון בלוטת התריס. לפרטים נוספים לחצי כאן.

הריון ולידה   תגיות:
תגובות

NEWSLETTER

בואי גם, מה איכפת לך?


באנר אחרי פוסט